הרשימה המעודכנת
אחרי דחיות רבות, סוף כול סוף התאפשר לארבעתנו לצאת לטיול לצפון. גיסי גדליה, דחה שיעורים למספר תלמידי חכמים שעמדו להתחתן. חנה אשתו, דחתה פגישות עם אחיה בנושא חלוקת הירושה של אמה עליה השלום. אשתי דחתה שתי משמרות מלאות של שמרטפות על נכדיה ואילו אני דחיתי שעות של בטלה. אמנם תכננו רק יומיים אך לפי מספר המזוודות שערמנו במכונית, היינו יכולים לחזור כעבור חודש.
עוד בטרם התנעתי, הרחתי את התפריט שהכין גדליה לנסיעה צפונה, שכללה בורקסים עם גבינה, בורקס עם תרד,עם תפוחי אדמה ועוד מספר ואריאציות מעניינות שגרמו לי לאבד ריכוז.
האווירה הייתה נהדרת, מצב רוחנו השתפר פלאים כשיצאנו מגוש דן ובטוב ליבו בבורקס, גדליה החל לשיר זמירות. חנה לעומתו ישבה מכונסת בעצמה והרהרה לפעמים בקול ברשימה שבידה. מסתבר שעל הרשימה הזאת היא עובדת כבר שבועיים והיא כוללת עשרות פריטים שנשארו בדירת אמה, שעליה לחלוק עם אחיה ואחותה הקטנה. חנה הייתה שקועה כול כולה ברשימה, לפעמים הוסיפה לפעמים מחקה ולפעמים התייעצה איתנו לגבי פריט כזה או אחר.
במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה ראינו תצוגה מרשימה של כלי בית שהשתמרו יפה מתקופת הבית הראשון. בעוברינו בין המוצגים השונים ראינו סכינים עתיקים ששמשו לשחיטת הבקר. בנקודה הזאת חנה הכריזה שאת סט סכיני המטבח של אמה היא לא תפרק אלא תגריל בין ארבעת אחיה.
באולם הסמוך היה שיחזור של בתי מלאכה מאותה תקופה מה שהזכיר לחנה שאת הפטיש שמיועד לדפוק שניצלים, היא תיתן לפסי בתה. לא רחוק משם היה נול אריגה עתיק מה שהזכיר לה, לציין ברשימה שאת קרש הגיהוץ היא מייעדת לשורקה אחותה.
כך עברנו מאולם לאולם ובמקום ללמוד על תקופת הסנהדרין המרתקת, למדנו דבר אחד או שניים על מערכת יחסים לא פחות מרתקת עוד מתקופת הילדות, בין חנה לבין שורקה אחותה הקטנה. (אם להאמין לשמועות, אז מקור הסכסוך הוא כותונת לילה שהגיעה מאמריקה.)
אך ללא ספק, שיאו של הטיול היה במוזיאון המחתרות בעכו. למזלנו קבוצות התיירים עזבו את המקום וכך נשארנו ארבעתנו בכול המתחם המרשים.
עברנו את כול האולמות בהתרגשות רבה לנוכח משקלם ההיסטורי המכריע של לוחמי המחתרות בגרוש הבריטים ובהקמת המדינה. התחנה האחרונה בביקור היה תא הגרדום המצמרר בו הוציאו להורג את עצורי המחתרת. כולנו עמדנו דוממים כשגדליה הקריא בקול את קורות חיי אנשי המחתרת שנתלו בתא הארור.
ואז כשנשתררה דממה מעיקה, נשמעה לפתע חנה מכריזה: "אתם יודעים עד כמה אני אוהבת את שורקה, אבל החדר הזה נתן לי רעיון מה לעשות לה אם היא תעיז לקחת את וילון האמבטיה."
גבי רמני
